מה מגן על הזכרון שלנו

הזיכרון והשכיחה

יש זיכרונות שאנחנו מדחיקים. האם הזיכרונות הנשכחים הללו אבדו לצמיתות או שהם פשוט מאוכסנים בלא מודע? כיצד חושבים ברגסון, פרויד ופרוסט על האפשרויות לגשת לזיכהזיכרון והשכיחה

יש זיכרונות שאנחנו מדחיקים. האם הזיכרונות הנשכחים הללו אבדו לצמיתות או שהם פשוט מאוכסנים בלא מודע? כיצד חושבים ברגסון, פרויד ופרוסט על האפשרויות לגשת לזיכרונות שאנו לא מודעים להם?

שלושת המאורות הללו בתחומם מתאחדים על אותה בעיה, הנתונה למשמעות ולמקור השכחה. הגישות שלהם מתפצלות בכל הנוגע לדרך להחזיר את הזיכרונות לתודעה ולמילולית. עבור פרוסט זה דרך הנרטיב הספרותי שזיכרונות צצים, ברגסון מאשר שחוסר המעש הוא שחושף אותם בפנינו ולבסוף עבור פרויד הניתוח גורם לנו לגלות מה הודחק....

האם אנו יכולים לראות בשכחה מעין סינתזה, מעין איזון בין מה שהתודעה יכולה להשתלב לבין מה שיש להדחיק.אז נוכל לחשוב שיש דרישה מודעת או לא מודעת לאיזון בין זיכרון לשכחה. כמה פעמים במהלך פגישה טיפולית לשאלה שנשאלה "האם אתה זוכר ש"לא הייתה תגובה מילולית מהמטופל אלא שתיקה ממושכת או שכחת עבר המתייחס לזיכרון מסוים. בוודאי זיכרון ש"אנחנו רוצים לשכוח" זיכרון של זיכרון כואב שהתודעה שלנו מתקשה להתמודד איתו. הרגשות שלנו והזיכרון שלנו למעשה קשורים קשר חזק. מסתבר שכאשר החוויה הקודמת כואבת או אלימה, הזיכרון כואב יכול להפוך לטראומה ובכך לחסום את דינאמיקה של זיכרון, כי הרגשות שלנו משפיעים על התגובות שלנו ועל ההתנהגויות שלנו....

אז אנחנו יכולים לראות שהזיכרון שלנו תלוי בעוצמה הרגשית שמעוררים הרגשות שלנו, ההרגשה שלנו היא למעשה מה שהזיכרון שלנו מסוגל לשלב. כל השאר מודחק כזיכרון ושום דבר לא הולך לאיבוד בזמן ההמתנה לאפשרות טובה יותר. חשוב להבין את תפקידם של מנגנוני ההגנה שעושים מעין "מיון" על מנת להגן עלינו. כפי שהסברנו במאמרים קודמים, הלא מודע הוא למעשה השומר הנאמן והבלתי מותנה לבריאותנו. הנפשית. כל פעילותו היא לחסוך מאיתנו להרגיש שוב ושוב מצבים רגשיים כואבים שעלולים לגרום לנו טראומה. למעשה, רק טיפול טיפולי יכול לפתוח בפנינו את העולם הזה שבו יש כל כך הרבה זיכרון מודחק....

מעניין לציין שכל היכולת שלנו להתמודד עם הקונפליקטים והמתחים שלנו והסכנות הנובעות מהם "מוגנים" ע"י פעולה נפשית. זה מה שקורה כאשר העצמי שלנו בסכנה יש התערבות אוטומטית פעולה לא מודעת. שמתווסף לרצוננו ולשליטה שלנו מחויב ורצוי להצליח לתת תוצאה חיובית לגישה שלנו.פעולה נפשית זו אשר נקראת מנגנון הגנה, כפי ששמה מבטא ומשמעותו היא תהליך בלתי מודע שתפקידו להגן על שלנו עצמי פנימי.

אז נוכל לראות ששכחה וזיכרון קשורים ביסודם, נוסיף ששכחה וזכירה הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון שלנו, יש לציין שהלא מודע, באמצעות תפקידם של מנגנוני ההגנה, מקבל את פעילותו המגנה על בריאותנו הנפשית. ....

רונות שאנו לא מודעים להם?

שלושת המאורות הללו בתחומם מתאחדים על אותה בעיה, הנתונה למשמעות ולמקור השכחה. הגישות שלהם מתפצלות בכל הנוגע לדרך להחזיר את הזיכרונות לתודעה ולמילולית. עבור פרוסט זה דרך הנרטיב הספרותי שזיכרונות צצים, ברגסון מאשר שחוסר המעש הוא שחושף אותם בפנינו ולבסוף עבור פרויד הניתוח גורם לנו לגלות מה הודחק....

האם אנו יכולים לראות בשכחה מעין סינתזה, מעין איזון בין מה שהתודעה יכולה להשתלב לבין מה שיש להדחיק.אז נוכל לחשוב שיש דרישה מודעת או לא מודעת לאיזון בין זיכרון לשכחה. כמה פעמים במהלך פגישה טיפולית לשאלה שנשאלה "האם אתה זוכר ש"לא הייתה תגובה מילולית מהמטופל אלא שתיקה ממושכת או שכחת עבר המתייחס לזיכרון מסוים. בוודאי זיכרון ש"אנחנו רוצים לשכוח" זיכרון של זיכרון כואב שהתודעה שלנו מתקשה להתמודד איתו. הרגשות שלנו והזיכרון שלנו למעשה קשורים קשר חזק. מסתבר שכאשר החוויה הקודמת כואבת או אלימה, הזיכרון כואב יכול להפוך לטראומה ובכך לחסום את דינאמיקה של זיכרון, כי הרגשות שלנו משפיעים על התגובות שלנו ועל ההתנהגויות שלנו....

אז אנחנו יכולים לראות שהזיכרון שלנו תלוי בעוצמה הרגשית שמעוררים הרגשות שלנו, ההרגשה שלנו היא למעשה מה שהזיכרון שלנו מסוגל לשלב. כל השאר מודחק כזיכרון ושום דבר לא הולך לאיבוד בזמן ההמתנה לאפשרות טובה יותר. חשוב להבין את תפקידם של מנגנוני ההגנה שעושים מעין "מיון" על מנת להגן עלינו. כפי שהסברנו במאמרים קודמים, הלא מודע הוא למעשה השומר הנאמן והבלתי מותנה לבריאותנו. הנפשית. כל פעילותו היא לחסוך מאיתנו להרגיש שוב ושוב מצבים רגשיים כואבים שעלולים לגרום לנו טראומה. למעשה, רק טיפול טיפולי יכול לפתוח בפנינו את העולם הזה שבו יש כל כך הרבה זיכרון מודחק....

מעניין לציין שכל היכולת שלנו להתמודד עם הקונפליקטים והמתחים שלנו והסכנות הנובעות מהם "מוגנים" ע"י פעולה נפשית. זה מה שקורה כאשר העצמי שלנו בסכנה יש התערבות אוטומטית פעולה לא מודעת. שמתווסף לרצוננו ולשליטה שלנו מחויב ורצוי להצליח לתת תוצאה חיובית לגישה שלנו.פעולה נפשית זו אשר נקראת מנגנון הגנה, כפי ששמה מבטא ומשמעותו היא תהליך בלתי מודע שתפקידו להגן על שלנו עצמי פנימי.

אז נוכל לראות ששכחה וזיכרון קשורים ביסודם, נוסיף ששכחה וזכירה הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון שלנו, יש לציין שהלא מודע, באמצעות תפקידם של מנגנוני ההגנה, מקבל את פעילותו המגנה על בריאותנו הנפשית. ....

מאמרים נוספים

אתגרים של המתבגר

אך המתבגר קונה את כרטיס כניסה לחיים הבוגרים

החלפת צורך האכילה

מה קורה שהצורך התזונתי בא ממקור רגשי

אכילה תזונתיים ורגשית

הבדל בין אכילה תזונתית ורגשית

השפעה של חוסר מיניות

נקודות חשובות לגבי המיניות

יצר הטוב והרע בנו

היצרים השפעתם על התנהגות ועל רגשותינו

הכול חוזר

למה תמיד אותה תחושה שחוזרת על עצמה