גבולות המודע ביחס לאינסוף של הלא מודע

הראייה שלנו על עצמנו מוגבלת, יש את מה שאנחנו יכולים לשלב את מה שאנחנו יכולים לראות ולהבדיל, למשל המחשבות שלנו, המעשים שלנו וכל האינטראקציות האנושיות והחברתיות שלנו.
 למעשה אנו יודעים, ע"י ההסתכלות שלנו על עצמנו, ויכולים להתוודע ומודעים רק לחלק מהזהות שלנו ולא למכלול הווייתנו. יש דמיון לתובנה שיש לנו כאשר אנו צופים בירח בשמיים אנו רק יש אפשרות לראות חלק ולא את השלם כי יש חלק שנשאר נסתר ובלתי אפשרי להבחין, לכן הראייה שלנו מוגבלת ולא שלמה. אותה התבוננות שאנחנו יכולים לקבוע היא הגבול שיש במודעות שלנו לעצמנו , אנו יכולים להבחין, לראות ולהבין רק את מה שנגלה לנו ומוצג על ידי החזון שלנו על הדברים.

הסביבה שלנו היא שדה בלתי מוגבל של גירויים שתפקידו לתת לנו ידע, הערכה ותפיסה מיטבית של העולם בו אנו חיים, למעשה הדבר מקנה לנו את המודעות הדרושה כדי לכוון את עצמנו ולהתקדם בחיינו. אלו הם אמות המידה שאנו צריכים כדי להנחות אותנו בעולם הזה שבהתחלה הוא זר ולא ידוע לנו. כל מודעות מאפשרת לנו להעמיק את הידע שלנו על עצמנו ולהרחיב את תחום הניסיון שלנו שהוא חיוני להמשכיות חיינו .
אבל אל תשכח כמו פניו הנסתרים של הירח שיש עולם שלם שלא ניתן לשילוב ולהעריך על ידי התודעה שלנו, מדובר בכל התופעות הנפשיות שמייצגות את תת המודע שלנו ושאין למודע שלנו גישה. מכלול התופעות הנפשיות שאין לתודעתנו גישה אליהן.

התת- מודע הוא למעשה, אם להשתמש באנלוגיה עם שני הפנים של הירח, החלק הנסתר הוא שאנחנו לא מודעים לו ולא מכירים אותו.
לעומת זאת, המודע הוא השלב הנגלה של תפיסת הווייתנו. המודע מאפשר לנו לגשת למציאות שלנו כדי לגלות את זהותנו.
לאחר ההבנה שיש הבחנה בין שתי הישויות הללו של האישיות שלנו (המודע והתת מודע), שכמו שאמר פרויד: "הלא מודע הוא כל מה שבורח מהתודעה שלנו, מציאות שנקברה ואינה חושפת את עצמה לא אלא שיש בה השפעה משמעותית על חיינו, על המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות והיחסים שלנו."
למעשה, חלק מהלא מודע שלנו יכול להיחשף בפנינו דרך פירוש החלומות שלנו, באמצעות החלומות, הפליטות פה המילוליות ובעיקר בעזרת טיפול.
לסיום, יש שאלות מסוימות שנותרו פתוחות ודורשות רפלקציה: האם אני מה שאני חושב שאני? והאם המודעות נאמנה למציאות?


קראו את המאמר השני בסדרה - "האחר שחי בנו"