כיצד לנטרל את ההשפעה של תלות הילד בתהליך הזדהות

 במאמרנו הקודם הגענו למסקנה שההזדהות של הילד עם דימויים ומסרים הוריים יוצרת אי בהירות מסוימת ומעלה שאלות לגבי רמת האובייקטיביות והחיוביות המשודרת.

בהתחשב במידת הקשר ההדוק בין ההורה לילד, מובן לחלוטין לחשוב שלהשפעת ההזדהות יש השפעה מרבית על התפתחות רגשית, ויחסית.

עולה השאלה? מלבד הצד הפסיכו-גנטי של ההזדהות יש סיבה נוספת מלאת רגישות ואינטימיות, זה בהחלט תלוי בקשר הרגשי והיחסי בין ההורה לילד.

אחת הסיבות הדומיננטיות בכל מערכת יחסים תלותית היא הפחד להינטש או לדחות. מערכת היחסים של כל ילד עם ההורה שלו היא פר- אלקסלנס מערכת יחסים שמבוססת ומתפתחת באמצעות תלות מוחלטת. מלידה הילד, על מנת שיוכל לספק את כל צרכיו החיוניים, תלוי לחלוטין בהוריו ולכן רואה בדימוי ההורי את המקור היחיד לסיפוק כל צרכיו צרכים בסדר אחר, תזונתיים , הגנה ומגע פיזי וכל הצרכים הללו יצרו בסיס רגשי ופסיכולוגי חזק מאוד.

הילד (באופן לא מודע ואפילו אינסטינקטיבי) על מנת להיות מסוגל להתפתח (פיזית ופסיכולוגית) חייב למלא שני תנאים עיקריים שהם למעשה פשרה בין הקבלה ללא תנאי של הזדהות הורית על מנת שיוכל לספק את כל מערכות היחסים המבוססות על תלות, כדי לא להרגיש את הפחד מנטישה) והצורך לתת ביטוי אישי לצרכים, לרצונות ולשאיפות של האדם (אלה הם הבסיס לעצמאות).

אנו יכולים לראות את תחילתה של הפרדה והבחנה חדשה בין הורה לילד. תהיה המשכיות מסוימת אך שונה שתתבסס ותוגדר על ידי יסודות של הסכמה מוסכמת  שבהם הכלל השולט כבר לא יהיה הזדהות (תלות) אלא שיתוף פעולה ודו-קיום (בין-עצמאות).

החיוביות של הרציונאליות החדשה הזו מאפשרת כבוד הדדי בין שתי המערכות האלו. במציאות החדשה שנוצרה (בערך בתחילתה של גיל ההתבגרות )אנו יכולים לראות שם את התחלתו של הקטנה או נטרול של ההזדהות הטוטלית  של הילד לסמכות הורית .תהליך זה יוצר שתי טריטוריות עם כללי משחק וחוקים שונים והילד מתחיל להיות ולהפוך לישות נפרדת השואפת לעצמאות וליותר חופש.אבל חשוב לא לשכוח לרגע שהשאיפה זו היא יותר משאלת לב מאשר עובדה מוגמרת כי הקשר ביון הורה לילדו הוא נצחי ולא מפסיק להתקיים למרות כל הניסיונות של עצמאות של הילד.

כנראה שהפתרון יהיה במציאת איזון בין שתי העולמות בלי לפגוע בצרכים של כל צד ובצרכים המשותפים לשניהם. ההכרה וההקבלה הדו-צדדית היא למעשה יסוד ההצלחה של עצמאותו של הילד ובנייתה של זהותו העצמאית . השאלה הבאה מתייחסת לאיזו ירושה ההורה משאיר כפיקדון לילדיו מקביל לגדילתו הפיזית והנפשית.הירושה שההורה משאיר לילדיו היא קשורה בקרבה הפיזית והרגשית שהיה ביניהם בכל השנים שעברו ועד כמה ההורה תורם להצלחת התהליך .צריך להוסיף שהמעבר בין התלות לעצמאותו תלויה בזה.

לכן אנו יכולים לאשר ולא לשכוח כי בכל תקופת התפתחות ישנה תרומה הורית ואחריות חזקה של ההורה במאמצי הילד להשיג את הגדרתו האישית והעצמאית.

מאמרים נוספים

אתגרים של המתבגר

אך המתבגר קונה את כרטיס כניסה לחיים הבוגרים

החלפת צורך האכילה

מה קורה שהצורך התזונתי בא ממקור רגשי

אכילה תזונתיים ורגשית

הבדל בין אכילה תזונתית ורגשית

הזכרון והשכיחה

הקשר בין השכיחה לזכרון 

השפעה של חוסר מיניות

נקודות חשובות לגבי המיניות

יצר הטוב והרע בנו

היצרים השפעתם על התנהגות ועל רגשותינו