איך להתמודד עם מציאות של חוסר שגרה

בן אדם אוהב ורגיל לחיות בשגרה. השגרה היא עולם שמוכר עם גבולות שבמשך הזמן נעשים ברורים והופכים להיות סוג של הרגל אשר תורם ועוזר להסתגלותו ולהצלחתו בהתמודדות עם "המוכר". למעשה במצב של שגרה ההתמודדות היא לפי חוקים מוכרים וברורים, זה תהליך של למידה והתנסות חוזרת.

היכרות עם השגרה עם הזמן הופכת להיות נורמה שהיא מוכרת לו, שאנחנו יודעים מה לצפות. השגרה נותנת לנו תחושה של יציבות והכרות עם כללי משחק.

השאלה שאנחנו רוצים לענות עליה היא מה קורה לנו שאין יותר שגרה "שכל חוקי המשחק משתנים בצורה קיצונית" ללא ידיעה מראש בהפתעה גמורה? (כמו למשל מלחמה, מחלה, משבר) המקרים האלו אינם שיגרתיים ועלולים לגרום לפגיעה בנפש וברכוש, זה מחייב תגובה מיידית על מנת לא להכביד על הנפש שלנו ולהחזיר במהרה את המצב לשגרה. מצב חריג הוא הגורם לחוסר יציבות רגשית והתנהגותית.  

כשהמציאות שלנו עוברת ממצב של שגרה למצב לא שגרתי אנחנו יכולים להבחין במספר תגובות ושינוים שאנחנו נצטרך ללמוד אותם ולהסתגל אליהם על מנת להפוך את המצב בחזרה לשגרה ולמוכר. חוסר שגרה הוא גורם לחוסר יציבות נפשית: זה כאילו אנחנו מאבדים את שווי המשקל הכללי שלנו. אנחנו נאלצים ללמוד חוקים ושפת התנהגות ותגובה לא מוכרים לנו על מנת לזהות את הסימנים והחוקים החדשים כדי לסלול את דרכנו.

החזרה ל"שגרה מחודשת" היא הוכחה לחוסן הנפשי והיכולת האדם להחזיר לעצמו את הרסן ואת השליטה לחייו.

כשיש שינוי קיצוני בשגרה שלנו במוכר אנחנו יכולים לצפות מספר שינויי בין מה שהכרנו בעבר למה שאנחנו צריכים להכיר כדי להתמודד עם המציאות החדשה.

התגובות הן מגוונות ובמישורים שונים. אפשר לזהות את השינויים השונים על ידי תגובות שונות, כמו תגובות רגשיות (תחושה של פחד) תגובות קוגניטיביות (קושי בריכוז ובמוטיבציה) ותגובות התנהגויות (עצבנות כעס הסתגרות התבודדות).

אדם אשר נמצא בסכנה או חש איום מפתח ללא מחשבה, תחושה אינסטינקטיבית של פחד. מחקרים רבים הוכיחו שהתגובה היא ספונטאית ואוטומטית. זה כמו רפלקס בלתי נשלט שמשתחרר מהתת-מודע למודע, אשר נותן תחושה ותגובה של פחד. כמובן שהתגובה של המסר (תת-מודע למודע) עוברת שלושה שלבים אשר גורמים שינויים בתחושה הפיזית-פיזיולוגית אשר מעבירה מסר להבנתו ולתפיסתו שמתורגם בביטוי של פחד, איום או חרדה.

השוני בין פחד לחרדה הוא שהפחד הוא תפיסת סכנה מוחשית ושהחרדה היא ציפייה לסכנה לא מוגדרת. במצב של חרדה אנחנו לא יכולים לזהות את הגורם והמקור.

כמו שנאמר בתחילת המאמר, בני אדם אוהבים שגרה. בשגרה יש סדר שאנחנו לא צריכים לתכנן כל דבר ובכל דקה, אך אנחנו צריכים להבין ששגרה וחוסר שגרה מתחלפים עם הזמן ועם המצבים השונים שהם חלק של חיינו. אנחנו בשאיפה למצוא ולשמור על היציבות הנפשית שלנו כי אנחנו לא מסתדרים עם חוסר הוודאות ואי הסדר בחיינו.

כמובן שמצב של חוסר ודאות וחוסר שגרה הוא התשתית הנוחה ביותר להתפתחות החרדות שלנו: מצב אובייקטיבי זה לא אמור לקבוע את כללי המשחק החדשים, אנחנו אמורים לבחון את כל הדרכים במהרה על מנת לשנות את תנאי המשחק.

האם זה אפשרי?

התשובה היא לא - כי אותה מציאות לא משתנה כי אנחנו מחליטים על כך. מה שכן משתנה זה היחס והתגובות שלנו מול המצב החדש שנוצר. למעשה הפתרון נמצא לא במאמצים לשנות את המציאות אלה במאמצים לשנות את הרגשתנו ואת דרכי פעולה שמתבקשים להיעשות. מה שכן אמור לעזור לנו בהתמודדות שלנו מול מציאות משתנה, משגרה לחוסר שגרה, זו החלק הסובייקטיבי שלנו.

מאמרים נוספים

מלחמה ושכבות חברתיות חלשות

אך המלחמה משפיע על שכבות חלשות באוכלוסיה

חוסן נפשי וטראומה

אך החוסן הנפשי מתמודד עם מצב טראומטי

השפעת אירוע בטחוני על...

התגובה הראשונה לאירוע היא חרדה, המתבטאת בסימפטומים פיזיים ונפשיים. תהליכי ההתמודדות משתנים בין אדם לאדם, בהתאם...