השפעת אירוע בטחוני על מצבנו הנפשי

אירוע בטחוני ללא ספק מהווה שינוי במצבו הנפשי ובהתמודדות של הפרט, תפקודי והתנהגותי לפי רמות שונות.  ההשפעה הראשונה של כל אירוע ביטחוני היא הפרה של שגרת החיים שלנו. כמובן שזה תלוי בגודל האירוע והיקפו ובמרחק בין המקום בו האירוע הביטחוני מתרחש מבחינה גיאוגרפית (קרבת או ריחוק ממקום האירוע). 

ישנם מספר נקודות חשובות שצריכים לציין בתחילת המאמר:

כל תגובה היא לגיטימית ולא צפויה, היא קורת בהתאם לאישיות, למצב נפשי לפני האירוע, והאם זוהי חשיפה ראשונית לאירוע מסוג כזה.

צריכים להבדיל בין שני מצבים: המצב הסובייקטיבי והמצב האובייקטיבי ששניהם משפיעים לכאן או לכאן על מצבנו הנפשי ועל דרכי התמודדות עם המצב החדש והחריג הזה.

המצב האובייקטיבי הוא המכלול המקיף של האירוע על ידי המדיה ודיווחים רשמיים. מידע זה אמור ליידע אותנו על המתרחש  וגם בניסיון להרגיע. המצב הסובייקטיבי הוא התשתית הפסיכולוגית והמצב הנפשי הנוצר.

עינינו במאמר זה הוא על ההיבט הסובייקטיבי או הפסיכולוגי. כמו שצוין, המצב הנפשי שלנו מושפע ברמות שונות מאירוע בטחוני. ישנם מספר סימפטומים המעידים על חרדה. המצב מוגדר חרדתי כי הוא מראה שינויים רבים  באופן בפתאומי או בהדרגה, מצב חדש ולא מוכר: סימפטומים פסיכוסומאטיים כמו כאבי ראש, כאבי בטן, קשיי נשימה ודופק מהיר, חוסר סבלנות ונטייה להתבודדות, שינויים בהרגלי שינה ואכילה, וגם סימפטומים קוגניטיביים ונפשיים כמו חוסר ריכוז, שינוי במצבי רוח ומחשבות פאסימיות.

המצב הנוצר הוא בדרך כלל מצב חדש, חריג ולא שגרתי אשר פוגש אותנו לא מוכנים בהפתעה - ולכן התגובה שלנו עלולה להיות בהתחלה הססנית ולא בטוחה כי הנפש אמורה לקלוט את המתרחש, לחפש דרכי רגיעה ודרכי התמודדות מול המצב. ללא ספק מול מצב בטחוני (במיוחד אם מדובר בחשיפה ראשונה) כל הנפש עוברת טלטלה.

ישנם מספר צעדים שאמורים לנקוט במצב זה. ההנחיות מיוחסות לפרט להרגעתו באופן אישי.

על מנת להוריד רמת הסטרס מאוד מומלץ (כעזרה ראשונה) לערוך בדיקה על מצב האירוע, לשתף את הרגשות והחששות, לא להיות לבד ולעשות תרגילי הרפיה.

מבחינה פסיכולוגית כל אחד הוא שונה מהשני ולכן לכל אחד מאפיין אותו צורת התמודדות וטיפול שונה מול משבר. דרכי ההתמודדות ומציאת פתרון בדרך כלל קשורים למבנה האישיותי והזיכרון החיובי מהעבר: איך הוא היה לומד להתמודד (תהליך למידה) עם מצבים פסיכולוגים שונים כמו כעס, תסכול דחייה אובדן וגם מוות. נוסף על כך בהיסטוריה האישית של כל אחד יש מצבים טראומטיים שהיו קשים במיוחד להתמודדות - הזיכרונות האלו הודחקו במשך הזמן בתת-מודע אך כשאנו נמצאים בסיטואציה רגשית דומה, אז בעזרת מנגנון הגנה יש התארגנות שמתחילה מהתת-מודע ומגיעה למודע. המידע עובר ומתורגם כזיכרון חיובי או שלילי שהמקור הוא בחוויות העבר, כנראה שהתהליך מתבצע בצורה אסוציאטיבית.

צריך לזכור שמשבר הוא מצב פסיכולוגי חולף וזמני כמו עמידתנו מול אירוע בטחוני.

מאמרים נוספים

מלחמה ושכבות חברתיות חלשות

אך המלחמה משפיע על שכבות חלשות באוכלוסיה

חוסן נפשי וטראומה

אך החוסן הנפשי מתמודד עם מצב טראומטי

מציאות לא שגרתית

איך ניתן להסתגל למציאות לא שגרתית