כתיבת הדפוסים הפסיכולוגיים שלנו

חשוב לשקול ולקבל את הטענה שמאז ילדותנו, מחשבותינו, רגשותינו והתנהגויותינו קשורים זה בזה ומושפעים ממערכות היחסים שלנו עם ההורים. יש לציין שרמת השפעה זו תלויה באיכות הרגשית של כל המסרים המועברים הללו, באופן שבו הם נרשמו על ידי המוח שלנו, ובהמשך באופן שבו הם פורשו ונחוו בחיי היומיום שלנו.

יכולים להיות סוגים שונים של דפוסים בתגובות שלנו, בהתנהגויות וברגשות שלנו, מודעים ולא מודעים כאחד. אנו עשויים לראות העתק, חזרה, או הכחשה ודחייה. קשה לנו לפרט ולהגדיר את דפוס התגובה שאימצנו; עם זאת, כלים טיפוליים מאפשרים לנו לספק הסבר והגדרה לתחושות הרגשיות שלנו ולחוסר ההבנה של חיינו הפנימיים והיחסיים.

אנו שואלים את עצמנו את השאלה האם המורשת הפסיכו-הורית שאנו מקבלים מלידתנו היא סופית ובלתי ניתנת לשינוי ולמעשה נשארת בנו דרך הכתיבה המוחית של ה"זיכרונות" שנרשמו בכל רגע בחיינו.

כל החומר הזה, שנרשם בכל רגע בחיינו דרך החוויה האינטימית עם דמויות ההורים שלנו, האם הוא סופי והאם אנו נידונים לחיות אותו? לא, אנו מאמינים שיש לנו אפשרות להפריד את עצמנו ולא פשוט לחיות מח הבנה, לעתים קרובות באמצעות עזרה טיפולית או עבודה אישית, יכולה לחשוף נתיב נוסף, נתיב חדש המייצג את התו האישי שלנו, את זהותנו האמיתית. זוהי בחירה להשתחרר מהדפוסים הפסיכולוגיים של ילדותנו כדי ליצור את המציאות הבוגרת שלנו. לכן אחריותנו לכתוב מחדש את הדפוסים ההתנהגות  ודרכי התמודדות שלנו לפי בחירתנו החופשי.