אנורקסיה בגיל ההתבגרות

בחברה המודרנית שהדגש בה הוא על תחרות של צרכים, המתבגר נמצא בצומת של קונפליקטים שהמשפחה לא תמיד מצליחה לתת תשובות או פתרונות להתמודדויות הרבות.
אחד מהקונפליקטים אצל נערות בגיל ההתבגרות הוא התדמית החיצונית שלה מול המציאות החברתית.
מדובר בדרך כלל בנערה שבמשך הזמן מגלה סימנים של "התנגדות" לאוכל בכלל. התירוצים מוצעים הם הפחד להשמין חוסר הזמן ואובדן תאבון.
תגובות המשפחה בדרך כלל מחמירות את התנהגות הנערה שבסופו של דבר מאבדת שליטה לגבי האוכל. היא מגלה עמדות נוקשות, סגורה מרוחקת ומתבודדת מבחינה משפחתית וחברתית ולאט לאט מאבדת עניין בצרכים השונים והחיוניים להתפתחותה ומתמקדת בלבד "באוכל".
הסימפטומים החיצוניים ברורים לעין – הנערה מתחילה לרדת במשקל באופן קיצוני, עד למצב של הפסקת מחזור.
קיימים מספר גורמים עיקריים לאנורקסיה: 

1. טראומה רגשית בילדות הראשונית.
2. קונפליקט רגשי-מיני בגיל ההתבגרות:
   • הכחשה של נשיות (קונפליקט עם האם)
   • אכזבה רומנטית
   • תחרות במשפחה
3. קונפליקטים חברתיים:
   • כישלונות בלימודים
   • קשיים בהסתגלות חברתית
   • קשיים בהתאמה למסגרת

כמה השערות לגבי ההפרעה הזאת:
אנורקסיה היא סימפטום המגלה תוקפנות, נסיגה או התגוננות בהתנהגותה של הנערה ביחס לקשר עם האם.
האוכל בדרך כלל נדחה כי הוא נתפס "כתחליף שקרי" של אהבת-אב שהוא קיים בצורה חיצונית בלבד.
מצד שני האוכל הוא הדרך לגדול ולהתפתח כבוגר ולכן האמצעי הזה נדחה.
הבעייתיות של הנערה סביב האוכל נותן לה כוח לשליטה כמעט מלאה על הוריה וגורמת תגובות של דרגה וחרדה אצלם.

סיכום:
התדמית החיצונית הוא אמצעי על מנת להתקבל יותר בחברה שהדגש בה "רזה הוא יפה" (דוגמנות, גיבורים בסרטים, דיאטות, אופנה...) לכן הוא יוצר אצל נערות לקראת גיל הבגרות, עם רקע פסיכולוגי לא יציב, רצון לא רציונאלי להזדהות עם דמות נשית.